פסק-דין בתיק ב"ל 19420-03-12

זוהי תביעה להכיר בליקוי השמיעה של התובע.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע, יליד 17/10/1943.

2.         התובע עבד בתקופה שמ-5/1999 ועד 10/2008 כאיש אחזקה בבית ספר אורט בקרית מוצקין.

3.         במסגרת עבודתו הנ"ל נחשף התובע לרעש מזיק כהגדרתו בתקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), תשמ"ד-1994.

4.         במסגרת השירות הצבאי, בשנת 1961, סבל התובע מדלקת מוגלתית של האוזן התיכונה הימנית, התלונן על שמיעה לקויה ונקבע לו פרופיל 63 בצבא בשל הבעיות באוזניו.

5.         התובע עבר בדיקות שמיעה מ-5/8/04, 8/5/06, 27/8/08, בדיקת OAE מיום 5/9/08, בדיקה מיום 25/5/09, לרבות בדיקת שמיעה אחרונה מ-16/6/11.

6.         התובע הגיש לנתבע תביעה ביום 5/8/08, להכרה בליקוי השמיעה ובטנטון כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 84א לחוק בגין עבודתו כאיש אחזקה בין השנים 5/99 עד 10/08.

7.         תביעת התובע נדחתה על ידי הנתבע ביום 1/12/08 בשל שיהוי בהגשתה וגם בגלל שתביעתו של התובע הוגשה לנבתע לאחר שחלפו יותר מ-12 חודשים ממועד ביצוע בדיקת השמיעה, אשר תיעדה את הירידה בשמיעת התובע לראשונה ועד מועד הגשת התביעה ולכן, לטענת הנתבע, התובע לא עמד בתנאי סעיף 84א(א)(3) לחוק.

8.         על החלטה זו של הנתבע מיום 1/12/08 הגיש התובע תביעה לבית הדין במסגרת תיק בל 5734-02-09, שנדון בפני כב' השופטת מיכל אריסון-חילו.

9.         בפסק הדין מיום 5/5/11, שניתן על ידי מותב בראשות כב' השופטת מיכל אריסון-חילו בתיק האמור נפסק, כי אמנם חל שיהוי בהגשת התביעה לנתבע אולם סעיף 84א(א)(3) לחוק אינו חוסם את דרכו של מבוטח להגיש תביעה להכרה בהחמרה בליקוי שמיעה ככל שהיתה לו כתוצאה מחשיפה לרעש וזאת באם ההחמרה חלה ב-12 החודשים שקדמו להגשת התביעה בעודו של המבוטח חשוף לרעש מזיק וההחמרה היא של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים בתדירויות הדיבור, זאת לעומת המצב השמיעתי עובר לכך.

10.       בפסק הדין נקבע להחזיר את עניינו של התובע לפקיד התביעות, על מנת שיבחן האם בתקופה שבין 5/8/07 ועד 5/8/08, שבה המשיך התובע לעבוד בחשיפה לרעש מזיק, והאם חלה החמרה בליקוי השמיעה של התובע העומדת בתנאי סעיף 84א(א)-84א(א)(2) לחוק.

11.       פקיד התביעה בדק את האישורים הרפואיים הנוספים שהמציא התובע והעביר עניינו של התובע להתייעצות רפואית והודיע לתובע במכתבו מיום 22/9/11, כי לא חלה החמרה במצב שמיעתו בתקופה הרלוונטית מ-5/8/07 עד 5/8/08, ומשכך דחיית התביעה בעינה עומדת.

12.       על ההחלטה האמורה הגיש התובע את תביעו לבית הדין במסגרת תיק זה.

13.       התובע טוען בתביעתו, כי חלה החמרה והתדרדרות ההדרגתית בשמיעתו בתקופה הרלוונטית מ-5/8/07 עד 5/8/08 שנמשכה גם בשנת 2009, בעוד שהנתבע טוען שלא חלה כל החמרה במצב שמיעתו של התובע לעומת המצב שהיה לפני יום 5/8/07.

מינוי מומחה רפואי:

14.       מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר דן ניר, אשר מסר חוות דעת מומחה לבית הדין ביום 15/10/12 והשיב על שאלות הבהרה ביום 1/1/13. בחוות דעתו מיום 15/10/12 קבע המומחה כדלקמן:

" א)      התיעוד הראשון בתיק לגבי שמיעתו של התובע הינו בדיקת שמיעה מ-5/8/04 (שירותי בריאות כללית), המראה ליקוי שמיעה מעורב עם סף שמיעת דיבר ( SRT ) 45 ד"ב דו צדדי. כושר השמיעה בבדיקה זו (ממוצע הסף לצלילים טהורים ב-500, 1000 ו-2000 הרץ) הינו 50 ד"ב מימין ו47 ד"ב משמאל.

            בבדיקה מ-8/5/06 (מכון "הדים") נמצא שוב ליקוי שמיעה מעורב עם סף שמיעת דיבור ( SRT ) 45 ד"ב מימין ו-40 ד"ב משמאל, עם כושר שמיעה של 45 ד"ב מימין ו-42 ד"ב משמאל. הבדלים פחותים מ-5 ד"ב הינם בתחום שגיאת מדידה המקובלת בבדיקה האודיומטרית, אך ששתי הבדיקות תואמות זו לזו ומעידות על היעדר שינוי בשמיעה.